ארכיון  |  צור קשר  
דף הבית אירועים גלריית תמונות מאגר מרצים
 
 
ארגוננו הנו ארגון עולמי, יש לו סמל, טקסים ומנהגים, המציינים את כלליותו ואחידותו. אנו מודעים לכך, שיש חובה לשמור על המסורת המלווה את הארגון לאורך כל שנותיו, אולם עלינו גם לבדוק לעיתים את השינויים, שחלו בחברה, שבה אנו חיים, ובהשפעות המתחייבות מכך על ארגוננו ולהתאים את עצמנו לשינויים אלו. חובה עלינו להדגיש, שדבר זה נעשה כבר מספר פעמים לאורך חיי הארגון, הן בעולם והן בארץ. אנו שמחים לצרף בזאת מספר דפים, המתמצתים את תולדות הארגון, את המבנה ההיררכי שלו, את הנדרש ממלאי התפקידים ברמות של הלשכות. זאת - כנהוג היום.

תולדות "בני-ברית" בעולם ובארץ ארגון "בני - ברית ישראל" מהווה חלק בלתי נפרד מארגון "בני-ברית העולמי" - הארגון היהודי העולמי הוותיק ביותר בעולם - החוגג כיום 170 שנה להיווסדו. הגורם הראשי, שהביא להקמת הארגון בארה"ב בשנת 1843, היו גלי ההגירה הגדולים, ששטפו את חופיה של ארה"ב ושהגיעו בעיקר מארצות מרכז אירופה, גלים שהגיעו מגלויות ומתרבויות שונות, ללא שפה משותפת, ומשכבות חברתיות שונות, כאשר קבלת פנים מיהודיה הוותיקים של ארה"ב לא הייתה נלהבת. דבר זה הביא לריב אחים ואף לתחילתה של התבוללות. הנרי ג'ונס, מהנדס יהודי - שהגיע מהמבורג - בשיתוף מספר חברים, החליט לשים קץ לתופעה זו של ריב אחים, ולהקים אחוות אחים ואף שם קרא לה "בני-ברית". לקבוצתם הראשונית קראו לשכה, ואת סיסמתם קבעו: צדקה, אחווה אחדות. עד מהרה הכה הרעיון גלים בקרב יהודי ארה"ב, ולשכות נוספות החלו לצוץ בכל רחבי ארה"ב. אז נולד הרעיון לאחד כל קבוצה של לשכות לקבוצה ארגונית רחבה יותר ואף שם קורא לה: "הלשכה הגדולה". תוך זמן קצר הוקמו מספר "לשכות גדולות" נוספות. הארגון החל בהקמת מפעלים כלל יהודיים כמו בתי חולים, בתי יתומים, בתי אבות, ואף ספרייה יהודית הוקמה בשם "ספריית רמב"ם". הארגון החל להשמיע קולו גם בבעיות כלל- עולמיות ואף הקים את "הליגה למניעת השמצה", שלחמה ולוחמת גם היום נגד גילויי האנטישמיות בעולם. למען הסטודנטים היהודיים הוקם ארגון "בית הלל", המרכז את כול הסטודנטים היהודיים במסגרת האוניברסיטאות הגדולות בעולם. לאורך השנים גם הארגון של ה"לשכות הגדולות" לא הצליח להקיף את מספר החברים והחברות, שהצטרפו לארגון, ומספר של "לשכות גדולות" התארגנו במסגרת ה - "גליל". בשנת 1882 הוקמה הלשכה הראשונה באירופה, בעיר ברלין, משם התפשט הרעיון בכול אירופה עד שבשנת 1934, היו בעולם 18 גלילים מתוכם 7 גלילים היו בארה"ב. לאחר שואת יהודי אירופה התאחדו כול הלשכות באירופה, והיום הן מאוגדות בגליל 19. לשכות וגלילים נוספים הוקמו גם ביבשות אחרות כמו אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אמריקה ואף באסיה. בכול מקום שנמצאו בו יהודים הזדרזו אלה והקימו להם לשכות של "בני-ברית" מצוות "שבת אחים גם יחד". הלשכה הראשונה בארץ-ישראל הוקמה בשנת 1888, בירושלים ועם המייסדים נמנו: ד"ר זאב הרצברג, אליעזר בן יהודה, דוד ילין ואחרים. בין המטרות העיקריות, ששמו המייסדים לפניהם, הייתה המטרה ללחום במיסיון, שפרש את רשתו על יהודי ירושלים. בשנת 1890 הוקמה לשכה "שער-ציון" ביפו, ועם מייסדיה נמנו ראשי היישוב היהודי ביפו ביניהם ר' יחיאל מיכל פינס, שמעון רוקח ומאיר דיזנגוף. מאוחר יותר הוקמו לשכות נוספות בערים ובמושבות היהודיות בכול הארץ. ב - 26.7.1923 י"ב תמוז תרפ"ג - אוחדו כול הלשכות בארץ-ישראל תחת כנפי הגליל ה- 14 של הארגון העולמי. בין המפעלים הגדולים, שהקים ארגון "בני-ברית" בארץ-ישראל, ניתן למנות את ספריית "בני-ברית", שהוקמה בירושלים ולימים שימשה כבסיס לספרייה הלאומית. המושב מולדת הוקם ברמות יששכר בשנות הארבעים ואומץ על ידי "בני-ברית" בארה"ב, ואף שמו שונה ל"רמת צבי" - על שמו של נשיא "בני-ברית" בארה"ב צבי מונסקי. בית האבות "אחוזת בני-ברית " בחיפה, הקיים עד היום, נמנה עם המוסדות המבוקשים ביותר מסוגו בחיפה ובצפון. איכותו של המקום יצאה למרחוק, והוא משמש כבית חם לחברים ולחברות וגם לאותם שאינם חברים בארגון , המעדיפים לחיות מחוץ לביתם במוסד מכבוד זה. סמל הארגון, אמרתו וסיסמתו מל ארגוננו הוא מנורת שבעה הקנים - מנורת המשכן - אשר מקורה בשיח "המוריה" שצמח בהר-הבית. שבעת הקנים המסמלים את 7 אמיתות הארגון הם : א. אור - הפצת האורב. צדק - יסוד העולם ג. שלום - אשר בלעדיו אין קיום לעולם ד. צדקה - העזרה לזולת ה. אהבת אחים - אשר היא תכלית הכול ו. אחדות - יסוד כל תכונה וכישרון אמירת הארגון היא: "והיה ברכה", זאת הברכה אשר ברך הקב"ה את אברהם אבינו, העברי הראשון. סיסמת הארגון היא: צדקה, אחווה ואחדות (צ, א, א ). מוסדות "בני-ברית ישראל" - הגליל ה- 14 מקום מושבה של "הלשכה הגדולה" הוא בתל-אביב, והעומד בראשה הוא נשיא "בני-ברית ישראל". תפקיד "הלשכה הגדולה" לייצג את הגליל בפני ה"לשכה העליונה" שמקום מושבה בוושינגטון, ולארגן את פעילות הלשכות בגליל בהתאם לרוח "בני-ברית" ובהתאם לצרכים המיוחדים של הגליל, כאשר כל גליל וגליל פעילותו עצמאית לחלוטין. א. המוסד העליון של ""בני-ברית" ישראל" הגליל ה - 14 הנו הוועידה הכללית. הוועידה מתכנסת אחת לשנה. אחת לשנתיים היא משמשת כוועדה בוחרת, שנבחרים בה נשיא "בני-ברית" וכול שאר בעלי התפקידים בלשכה הגדולה. נשיא "בני-ברית" נבחר על ידי הוועידה הבוחרת למשך תקופה של שנתיים, עם אפשרות להארכה בשנתיים נוספות. נשיא בני-ברית ישראל משמש בתוקף תפקידו כיו"ר הוועד המנהל וכיו"ר הוועידות. בשנה שלאחר מכן הוועידה מתכנסת בהתאם לסדר יום, הנקבע על ידי הועדה המכינה. בוועידה הכללית משתתפים ורשאים להצביע: צירים נציגי הלשכות, אשר נבחרו לפי מדד שנקבע בחוקה, חברי הוועד המנהל , כל מי שמילאו בעבר תפקיד של נשיאי "בני-ברית" , או סגני נשיא בני -ברית העולמי. ב. המוסד השני הוא "מועצת בני ברית", המהווה את המוסד העליון של הארגון בין ועידה לוועידה. מסמכותה של המועצה לדון, לקבוע ולשנות מנהגים ונוהלי הטקס. חברים במועצה - כל חברי הוועד המנהל, יו"ר המועצות האזוריות, נשיאי הלשכות וכל מי שמילאו בעבר את תפקיד נשיא "בני-ברית ישראל" ו של סגני נשיא בארגון "בני -ברית העולמי". ג. המוסד השלישי הוא "הוועד המנהל", שתפקידו להפעיל את הארגון לפי חוקת "בני-ברית". חברים ב"וועד המנהל" - כל אותם בעלי התפקידים, שנבחרו על ידי הוועידה הבוחרת, נציגי המועצות האזוריות וארבעת סגני הנשיא, אשר מונו לתפקידם על ידי הנשיא. מתפקידיו של "הוועד המנהל" להפעיל את הארגון בהתאם לחוקה, ליזום הקמת ועדות בהתאם לנראה לו לנושאים חד פעמיים. ד. לארגון "בני - ברית ישראל" וועדות קבועות: ועדת ביקורת, ועדת כספים ובית-דין עליון. החברים בוועדות אלו נבחרים לשנתיים על ידי הוועידה הכללית הבוחרת אם אפשרות להאריך בעוד שנתיים. ה. מוסד נוסף הוא מוסד "המועצות האזוריות". תפקיד המועצות האזוריות לאגד את הלשכות הפועלות באזור גיאוגרפי מסוים לגוף משותף אחד. כיום קיימות שבע מועצות אזוריות: צפון, חיפה, שרון, גוש דן, תל-אביב, ירושלים, דרום. חברים במועצה - נציגים מכול הלשכות המאוגדות באותו אזור. מתפקיד המועצה האזורית ליזום הקמת לשכות חדשות, לארגן פרויקטים משותפים, לסייע בפעילות הלשכות ולייצג את האזור בפני הלשכה הגדולה. בראש המועצה האזורית משמש יו"ר - מי שנבחר על ידי נציגי הלשכות במועצה האזורית באותו האזור. לתפקיד היו"ר יכול להיבחר רק זה ששימש בתפקיד נשיא לשכה. ו. הלשכה הינה המוסד המרכזי בחיי הארגון. הלשכה הינה הגוף, שמאוגדים בו החברים ואשר מהווה את הגוף והבסיס לכול פעילויות הארגון. כל יהודי מעל גיל 18 יכול להצטרף כחבר ללשכה, לאחר שעבר את טקס הקידושין כנהוג באותה לשכה. מוסדות הלשכות חוקת "בני-ברית ישראל " קובעת את מוסדות הלשכה :אסיפות הלשכה - פתוחה, סגורה הנהלת הלשכה - ועד פקידים ועדות הלשכה- תרבות, מלגות, ביקרת, בית-דין בשנים האחרונות, בעקבות כניסת חברים חדשים ללשכות, החלו להתפתח דפוסי התנהלות שונים בלשכות, אשר התאימו עצמם לרוח התקופה ולאופיים של החברים באותן לשכות. הדברים התבטאו בנושאים שונים כגון: דרך הפנייה , ויתור על חלקים בטקסיות, דרך ניהול האסיפות, ביטול אסיפות סגורות ועוד. כך קשה היום להצביע על אופן פעילות אחיד. אולם יש שני טקסים אשר אם לא יקוימו על ידי הלשכות, לא ניתן יהיה לשייך את אותן לשכות לארגון "בני ברית" : א. הדלקת מנורת המסדר באירועים חגיגיים. ב. טקס הקידושין . אירועים אחרים, כגון: אסיפות סגורות, מינוי בעלי תפקידים, אשר אינם מחויבים לניהולה השוטף של הלשכה, הם פעילויות הנתונות להחלטת כל לשכה ולשכה. ממלאי תפקידים בלשכהא. נשיא- כנשיא לשכה יכול להיבחר כל חבר בלשכה. תפקיד הנשיא לנהל את פעילות הלשכה , בהתאם לחוקה הארגון ולהחלטות האסיפה. הנשיא נבחר לשנתיים אם אפשרות להארכה. ב. הנהלת הלשכה (ועד הפקידים) - הגוף המנהל את פעילויות הלשכה. ההנהלה מורכבת מממלאי התפקידים בלשכה כמו: נשיא, מפקח , גזבר , מזכיר ועוד ממלאי תפקידים לפי החלטת הלשכה.ג. גזבר - גזבר הלשכה אחראי על ניהול מערכת הכספים של הלשכה, גביית דמי חבר, כפי שנקבעו על ידי הלשכה.ד. מזכיר - מתפקידו לפקח על פעולות הניהול של הלשכה. הערה: בכל מקום בו מופיעים הדברים בלשון זכר, הנם זהים בכול, לגבי החברות בלשכות. הדברים נרשמו בהתאם לחוקת בני-ברית, כפי שהוצגה בוועידה ה- פ"א (81). במקרה של אי התאמה - חוקת "בני-ברית" היא הקובעת.

 
 






יצירת קשר | דף בני ברית ישראל בפייסבוק


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS