בימים אלו, כשנצרת כולה לובשת חג, יצאנו חברי לשכת המדע מרחובות, לסיור מרגש בנצרת. עיר המשלבת היסטוריה, קולינריה ומפגשים אנושיים מחממי לב. בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, מצאנו בנצרת אי של תקווה, המזכיר לנו את המשותף לכולנו – יהודים ונוצרים כאחד: הכמיהה לשלום, השמירה על המסורת והאהבה לארץ הזו.
התחלנו את הבוקר עם המדריכה נוהה בולוס, ששיתפה אותנו בסיפורים אישיים ומרגשים על ילדותה כבת למשפחה נוצרית מורכבת של ארבע בנות.
משם המשכנו לכנסיית הבשורה, שם קיבל את פנינו עץ אשוח ענק בגובה 20 מטרים, מואר באלפי נורות, מקושט בזהב, אדום וגזרי נייר עדינים – מראה שאי אפשר להישאר אדישים אליו.
שוטטנו בשוק הצבעוני, שחנויותיו עמוסות בקישוטי חג, עברנו ב"ציר הצליינים" שבין מעיין מרים לכנסייה האורתודוקסית.
הסיור היה חלק מחגיגה קולינרית: במאפיית אלמשהדאוי התכבדנו בפיתה עיראקית חמה עם לבנה ועולש היישר מהתנור. התכבדנו בכנאפה חמה ומתוקה, קינחנו בבור-ברה מסורתי – גרגרי חיטה מבושלים עם אגוזים, שקדים וצימוקים, טעם של פעם.
עם רדת הערב, האורות בכיכר הכנסייה נדלקו ויצרו אווירה קסומה של חו"ל כאן בישראל. את היום חתמנו בארוחת ערב נהדרת במסעדת "האחוזה גריל בר" בעפולה השכנה – חיבור מושלם בין העיר לעמק.
את הבוקר הבא הקדשנו לאמנות ומסורת בפאח'ורת מסמאר. בסדנת הקדרות הוותיקה, פגשנו שני אחים בני דורות רבים למשפחת קדרים, שהסבירו לנו על עבודת החימר המסורתית.
הסיור בנצרת הדגיש את החיבור החי והפועם בין הקהילות. האור של חג המולד והאור של חנוכה (המתקרב/שחלף) מתמזגים כאן למסר אחד של שכנות טובה. אנחנו ב"בני ברית" מאמינים שדרך הרגליים, הטעמים והשיח המשותף, נמשיך לבנות גשרים של הבנה ואחווה.
חג שמח ושנה של בשורות טובות לכל בית ישראל!
תודה לדוד עוז שחשב על כל הפרטים, ולאידה הנשיאה שדחפה להצלחה ומימשו יחד, טיול מושלם.
