הפעם נהנינו מחופשה שונה וייחודית:
ביום הראשון בדרכנו דרומה הגענו למושב נבטים במטרה ללמוד על מורשת קהילת קוצ'ין שהשתקעה במושב בשנות ה- 60 לאחר שעשו עליה מהודו. ביקרנו בבית הכנסת המפואר שלהם שמענו על השנים הראשונות במושב וקשיי הקליטה. הקשבנו להרצאה מפי הדסה, בת המקום שתיארה בצורה מוחשית בלווי שירה את המנהגים והמסורת של בני קוצ'ין.
המשכנו למלון פרקנו מזוודות ולמחרת
יצאנו לביקור בגן הבוטני. הגן משתרע על 30 דונם בתוך צמחיה עשירה, מפלי מים, בריכות ציוריות ושבילים מוצלים ונעימים. הלכנו בין שביליו נהנינו ממזג אוויר נעים ומהסבריה של המדריכה על ביות מוצלח של צמחיה מגוונת שיצרה במקום יער בנווה מדבר.
יום השלישי לאחר ארוחת בוקר שמנו פעמינו אל פארק הצפרות באילת. אומנם לא פגשנו אלפי סוגים של ציפורים כי שיא עונת הנדידה צפויה בעוד כחודש ובכל זאת נהנינו מהרצאה מעניינת מפי המדריך שהסביר בין היתר על חשיבות המעקבים שהם עורכים כדי לעקוב אחר זני הציפורים שעוברים דרכם בכל שנה. בזכות הלמידה והמעקב על התנהגות הציפורים במעופם הצליחו להגיע לירידה משמעותית במספר התאונות האוויריות שנגרמו בגלל ציפורים. טיילנו לאורך המסלול, השקפנו במשקפת מקצועית על הציפורים שהקדימו והגיעו לבריכות הפארק.
הטבע בהדרו!!!
כשנהנים הזמן עובר מהר, זהו מתקרבים לסופו של הנופשון. למחרת העלנו את המזוודות לאוטובוס ונסענו למושב עין יהב תחנה אחרונה לפני החזרה הביתה.
במושב פגשנו את האומנית דליה מטמון, בסטודיו שלה. אומנית מוכשרת המנצלת את הנמצא בסביבתה החקלאית : טפטפות, צינורות רשתות ועוד מיני פסולת חקלאית.
בהרצאתה סיפרה לנו שברוב הפעמים היצירה מתחילה מהחומרים שהיא נתקלת ואז מגיע הרעיון מה תיצור ממנו ולא ההיפך. לאחר שהתכבדנו, סיירנו וצילמנו את המוצגים עלינו על האוטובוס לנסיעה חזרה לכוון הבית.
לסיכום פגשנו את אילת מזווית שונה ונוכחנו לדעת שאילת היא לא רק בתי מלון מפוארים, חופים וקניונים אלא יש בה גם סיפורים על הדרך.
כתבה כוכבה גולדהמר, לשכת חולית.
