אתמול ב 10.1.26, בלשכת יהל, פתחנו כרגיל את מפגשנו בברכות של מנחם נשיאנו עם כוסית שמפניה ביד.
הפעם זכינו לשמוע את הרצאתו של יוסי וייס, יוצר מעורר השראה, שמזכיר לנו שבכל גיל אפשר להתחיל ליצור.
יוסי לוקח חפצים שאחרים משליכים: פחיות שתייה, חלקי מתכת, כלי עבודה ישנים, צעצועים וחפצי יום-יום שנזרקו ומהם הוא יוצר דמויות, כלי נגינה, פסלים, מתקנים מפתיעים, נדנדות, קרוסלות, אופנועים ויצירות אחרות מלאות דמיון, הומור ונשמה.
יוסי לא רק מדגים איך להפוך זבל לאוצר – הוא מזכיר לנו שגם אחרי שנות עבודה, משפחה, פרישה או שינוי, אפשר לגלות כוחות חבויים, להאמין בעצמנו ולהעז ליצור מחדש.
חלק מיצירותיו מוצגות במוזיאון הילדים בחולון – עדות לכך שמה שנולד מאהבה, סקרנות ואמונה עצמית יכול להגיע גם לבמות תרבות מרכזיות ומכובדות. למפגש עצמו הביא יוסי כמה מיצירותיו, ואנו זכינו לראותן במו עינינו ולהתפעל.
ומה למדנו למען עצמנו?
למדנו שהיצירתיות קיימת בכל אחד מאיתנו, היא רק מחכה שנסכים להקשיב לה.
למדנו שבעצם אין צורך בחומרים “יקרים” . לפעמים מספיק מבט אחר על מה שכבר יש סביבנו.
ולמדנו שהכול יכול להיעשות עם קריצה, חיוך והומור של פעם – כזה שמחמם את הלב, פותח את הראש, ופתאום העולם נראה שמח יותר. לא כדאי?
תודה למירי ויוסי על אירוח חם, מפנק ועשיר בטעמים.
תודה לחברים על המטעמים, על הצחוקים והאווירה החמה.
כתבה: מלכה סולומונוביץ
