התכנסנו היום, 31.8.25, בביתי למפגש מרגש ומרתק במיוחד וזאת בזכות המרצה האורח.
תחילה פתחנו בהודעות לקראת טקס התשליך שנערוך בחודש הקרוב ובנושא ההתנדבויות במסגרת הלשכה.
גולת הכותרת של המפגש הייתה הרצאתו של נבו כהן בעל שני תארים בפסיכולוגיה בתחום החינוך,
ששיתף אותנו בהתמודדות שלו עם תסמונת הטורט מאז היותו בן 12.
הוא עשה זאת בצורה מרגשת, כנה ומלאת הומור. לא פסח על שום שלב החל מההתמודדות הראשונית כשהתגלו התסמינים, הדאגה שלו ושל משפחתו, הטיפולים, ההתמודדות במסגרת ביה"ס. בהמשך השירות הצבאי, ההיכרות שלו את חברתו האירוסים והחתונה.
אתם מבינים שהבחור צועד במסלול נורמטיבי לגמרי ולא פוסח גם על תחביבים כמו צניחה וצלילה בים. הוא הודה שהוא מודע לכך שלסביבה קשה יותר להתמודד עם התסמינים מאשר לו עצמו. לעיתים הוא רואה בטורט "מתנה" שמזכה אותו בהכרה ובתשומת לב.
נבו ביקש שנעלה בפניו שאלות. החברות הפנו אליו שאלות לא פשוטות בנושאים אישיים ונבו ענה על כל שאלה בהרחבה ובתוספת דוגמאות מעוררות צחוק.
התובנה שלנו בעקבות ההרצאה היא שההקשבה לסביבה היא סופר חשובה. רבים מאתנו מתמודדים ביום יום עם קשיים מכל מיני סוגים שאיננו מעלים בדעתנו. הכי חשוב להיות פתוחים לקבלת השונה ובארגון כמו בני ברית שחרט על דגלו את ערך ההתנדבות החמלה וההקשבה זה חשוב במיוחד.
מייחלים לשובם של כל החטופים ובמהרה.
כוכבה גולדהמר – חולית.
