בתאריך 03.06.26 קיימה לשכת עוגנים מפגש חודשי בדירתה (המעוצבת להפליא) של גילה, ראשת הלשכה.
הפגישה התקיימה בחולון אך מכל בחינה אחרת היינו באיראן. תחילה – הארוחה הטעימה שהפעם הורכבה גם ממטעמי החברים אך בעיקר ממנות מהמטבח הפרסי, שהגיעו ממסעדת "גורמה סבזי" בלוינסקי: סיר ענק של גונדי, חורשט סבזי על מצע של אורז לבן, צ'לאו (אורז עם זעפרן) ועוד. גם מגש גדול עם בזיליקום פרסי וחתיכות בצל היה על השולחן.
אחרי ששבענו מהאוכל (והרמנו כוסית לכבוד גילה) התיישבנו לצפות בהרצאתו של דיוויד ניסן, או כפי שהוא מתאר זאת – הצטרפנו לסיור וירטואלי באיראן. דיוויד נולד באיראן, שירת שנים רבות במודיעין והוא חוקר את איראן שנים רבות.
ההרצאה התחילה בהסבר על גודלה של איראן, מיקומה האסטרטגי, האוכלוסייה המגוונת, ההיסטוריה שלה ויתרונותיה הייחודיים. את הסיור התחלנו בטהרן הבירה. שמענו על הצפון העשיר מול הדרום העני, על השוק של טהרן (הבזאר) בו אפשר למצוא כל דבר, מדברי יום יום ועד זהב ושטיחים. וכמובן אוכל – שמענו על המאכלים המיוחדים שאת חלקם טעמנו קודם. ביקרנו באתרים בטהרן כמו מוזיאון תכשיטי הכתר, ארמונות של השאה וסיימנו בתצפית מההרים מעל טהרן ובמסעדה על פלג מים.
מטהרן דילגנו לאיספהן, 330 ק"מ דרומה. ביקרנו בכיכר הענקית נקש-א-ג'האן (מהכיכרות היפות בעולם), שבמרכזה בריכה ומסביבה מבנים מדהימים: שני מסגדים מהגדולים והיפים בעולם, ארמון עתיק והבזאר של העיר.
עוד 350 ק"מ דרומה ואנחנו בשיראז, העיר שמסמלת רוחניות ותרבות. שניים מהמשוררים החשובים של פרס נולדו שם, סעדי מהמאה ה-13 והאפז מהמאה ה-14. העם הפרסי רוכש כבוד רב אנשי הרוח ולמשוררים בפרט, וקברותיהם משמשים אתרי עלייה לרגל. אחד מהאתרים היפים ביותר בעיר הוא מסגד נציר אל־מולכ, שבדלתותיו משובצים ויטראז'ים צבעוניים שיוצרים השתקפויות אור מיוחדות בתוך המסגד (ביום, הודות לאור השמש) ובחוץ, ברחבת המסגד (בלילה, הודות לתאורה החשמלית בתוכו).
חזרנו למציאות בתקווה שיום אחד נוכל באמת לטייל בערים יפות אלו.
תודה לגילה על האירוח המופתי, לאורנה שדאגה לאוכל הפרסי, למרצה המרתק עם התמונות הנפלאות ולכל החברים.
כתב: צבי כנעני
