במוצאי שבת, 5.9.26 התארחנו בביתם של דב ואטה בינר בראשון לציון.
היה ערב פורה ומעניין. דב דאג להנעים לנו חלק מהזמן במוסיקה שהשמיע וחלק מהחברים קמו לרקוד.
מרצה: רותי קרלמן בנושא בנקאות.
תקציר מההרצאה המעניינת ומהטיפים שקיבלנו.
רותי קרמן, מנהלת סניף בנק בגמלאות עם כמעט 50 שנה בבנקאות (בנק לאומי/בינלאומי, דיסקונט), כיום מתנדבת בחינוך פיננסי ובליווי אישי לאלמנות/אלמנים במצוקה כלכלית, הרצתה מזווית "מאחורי הקלעים" של קבלת אשראי בבנקים ואיך נשמרים מהונאות.
הונאות פיננסיות בולטות: אתי אלון (כ-250 מיליון ש"ח, סיקור תקשורתי נרחב) לעומת פרשה גדולה בהרבה של חברה בשם סלייס כ-850 מיליון ש"ח, שעיסוקם היה קרנות פנסיה/IRA) שכמעט לא סוקרה כי הקורבנות "לא סקסיים" תקשורתית. שיטת הפעולה: סוכנים שכנעו אנשים לנהל בעצמם את קופות הגמל, הכסף הועבר לחו"ל והתגלה כפירמידה. עצה מרכזית: לחשוד בתשואות גבוהות מהרגיל.
סיפור מרכזי: "קובי אורן", איש נדל"ן עם 127 תלונות במערכת הבין-בנקאית, נדחה על ידה אך קיבל בסניף אחר הלוואה של 2 מיליון ש"ח ללא ביטחונות מספקים — הכסף אבד, והאיש עדיין פעיל ונתבע שוב.
עקרונות ניהול סיכונים של מנהל סניף: מטרת ההלוואה, ביטחונות, אופי הלקוח וסיכון תדמיתי, התרומה הכלכלית האמיתית ללא רק "כמה כסף מביא", בדיקה פיזית של נכסי ביטחון, והיסטוריית עסקים באזור.
רגולציה: בנק לא יכול לסרב לפתוח חשבון ללקוח פרטי; קופות גמל מנוהלות במחלקה נפרדת; בנק ישראל מפקח דרך נגיד וגוף פיקוח נפרד; יועצי השקעות מבוקרים אקראית ואינם חשופים לנתוני רווחיות הלקוח כדי למנוע ניגוד עניינים; ללקוח יש זכות תלונה עד למפקח על הבנקים.
מסר מסכם: "הכל מתחיל ונגמר בשירות" — ולפני כל השקעה/הלוואה, לבדוק חוזים וזהות ולא להיסחף מרושם חיצוני (משרדים מפוארים, כנסים).
ברצוני להודות לרותי קרלמן על הרצאה מקצועית, מעניינת ומעשירה, שהצליחה להציג נושא מורכב בצורה ברורה, נגישה ומרתקת.
כתב: שעיה סנפיר
