בשכונת נווה צדק הציורית, בתל אביב, בין סמטאות האבן והבתים המשוחזרים, נחנכה לאחרונה תערוכה המהווה מסע בזמן אל לב ההיסטוריה הציונית והחברתית של ישראל. תערוכת "פותחים שער – אבני דרך בתולדות בני ברית " המוצגת בחצר בית רוקח המיתולוגי מהווה שיבה הביתה עבור הארגון היהודי הוותיק, למקום בו נרקמו כמה מהחזונות הגדולים ביותר של היישוב העברי.
ארגון בני ברית B'nai B'rith International) ) הוא הארגון היהודי הוותיק ביותר שפועל ברציפות מאז הקמתו ב-1843 בניו יורק. מטרתו המרכזית היא איחוד העם היהודי, שמירה על ביטחונו ורווחתו, וקידום ערכי כבוד האדם והמורשת היהודית . הארגון פועל ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם והוא נחשב לגוף משפיע בתמיכה במדינת ישראל, במאבק באנטישמיות ובקידום סיוע הומניטרי. משמעות שמו נובעת מהשאיפה לחבר בין יהודים שונים תחת ברית משותפת של ערבות הדדית.
בנוסף לפעילותו הבינלאומית, בני ברית ישראל עוסק גם במגוון רחב של תחומים חברתיים וחינוכיים בארץ. בין היתר, הארגון תומך בבתי אבות ("אחוזת בני ברית"), מעניק מלגות לימודים, פועל למען ניצולי שואה ומקיים פעילות התנדבותית ענפה בקהילה. הארגון מקיים פרויקטים לקידום החינוך, המנהיגות הצעירה והזהות היהודית, תוך שימור וטיפוח המורשת ההיסטורית, כפי שמשתקף בתערוכה הזו.
התערוכה, שהוקמה לציון 182 שנים להיווסדו של ארגון "בני ברית" העולמי נפרשת בחצר הירוקה והמיוחדת של הבית. המיצג, ביוזמתו של דניאל גרץ ובניהול אמנותי של רחל טוקר-שיינס ובעזרת לאה פטרון, דני כהן ועוד, מציג את פועלו של הארגון בארץ ישראל ובעולם.
בין המוצגים נמצאים כרזות, צילומים נדירים ומסמכים המתעדים צמתים קריטיים בהיסטוריה הישראלית בהם היה לארגון חלק מכריע:
הקמת הספרייה הציבורית הראשונה : ייסוד ספריית "שער ציון" בשנת 1886, שהתגלגלה לימים לספריית "בית אריאלה" המרכזית של תל אביב.
מערכת הבריאות: הקמת בית החולים "שער ציון" ביפו (לימים הוא דעך ונסגר ומרכז הכובד הרפואי עבר לבית החולים הדסה ברחוב בלפור בתל אביב).
בניין הארץ: תרומת הארגון להקמת העיר אשדוד, מוצא, מושב מולדת ורמת אהרון ברחובות.
הבחירה בבית רוקח כמיקום לתערוכה אינה מקרית. הבית, שנבנה בשנת 1887 והיה הבית הראשון בשכונת נווה צדק (השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו), היה ביתו של שמעון רוקח ממנהיגיה הבולטים של הקהילה.
רוקח היה גם דמות מפתח בארגון בני ברית:
רוקח כיהן כנשיאה השני של לשכת "שער ציון" ביפו שהוקמה ב-1890. לשכה זו הייתה הזרוע הביצועית של היישוב היהודי ביפו באותם ימים. לשכת "שער ציון" הייתה הלשכה ראשונה ביפו-ת"א שם נמצא הנמל, דרכו הגיעו עולים לארץ. הלשכה עשתה רבות לקידום התפתחות היישוב העברי בפעילות קהילתית בתחומי קליטת עלייה, חינוך, בריאות וסעד.
הבית נמסר בשנת 1928 ע"י משפחת רוקח ללשכת "שער ציון" של בני ברית. סלון ביתו של רוקח שימש כמקום התכנסות לחברי הלשכה. בין כתליו נהגו להתכנס האינטלקטואלים והמנהיגים של התקופה , ביניהם יחיאל מיכל פינס ומאיר דיזנגוף , כדי לדון בבעיות היישוב ולתכנן פרויקטים לאומיים. בבית פעלו גם ספריה וגן ילדים לילדי השכונה.
רוקח גילם את ערכי "בני ברית, אחים לצרה ואחים לרע". פעילותו הפילנתרופית, הקמת אגודת "עזרת ישראל" והדאגה לעולים החדשים ולנזקקים, היוו את היישום המעשי של עקרונות הארגון.
התערוכה בחצר בית רוקח מהווה גם מחווה ללאה מג'רו – מינץ ז"ל, נכדתו של שמעון רוקח, שהייתה פסלת ואמנית. מג'רו-מינץ גאלה את הבית מהריסותיו בשנות ה-80, שיפצה אותו והפכה אותו למוזיאון חי המשלב בין ההיסטוריה המשפחתית ליצירות האמנות שלה. השילוב בין פסליה של מג'רו-מינץ, המפוזרים בחצר ומתארים דמויות נשיות מלאות הבעה, לבין סיפורי בני ברית בחצר הבית, יוצר שיח בין העבר להווה. הוא מדגיש כיצד המורשת של רוקח, המשפחתית והציבורית במסגרת בני ברית , ממשיכה לזרום גם במאה ה-21.
לאה מג'רו מינץ, שנולדה ברובע היהודי בירושלים, היא בתם הבכורה של חנה לבית רוקח ודר' אריה לאון מוג'רובסקי (מג'רו). אמה הייתה בתו של שמעון רוקח ואביה, יליד אודסה, סיים לימודי רפואה עלה לארץ ישראל בשנת 1919 ונישא לחנה.
מג'רו התחנכה בגימנסיה העברית ברחביה ומשנת 1945 למדה ציור ורישום באקדמיה לאמנות בצלאל וגם משפטים בבית הספר למשפטים בירושלים. היא עסקה בהוראה ובאמנות ונישאה לעו"ד יצחק מינץ.
בשנת 1983 יזמה שיפוץ עיצוב ושימור בית סבה, שמעון רוקח . על שיפוץ הבית זכתה בפרס קרן פורד ובפרס המועצה לשימור אתרים. עד שנת 2007 חיה מג'רו מינץ ברובע היהודי בירושלים ובשנת 2008 עברה להתגורר בבית רוקח.
בשנים 1951 עד 1960 עסקה בעיקר בציור נופים בצבע ומשנת 1961 החלה ליצור פסלי חימר של נשים כשפסל האישה האופייני ביצירותיה דמות אישה מבוגרת עירומה ועייפה באפיסת כוחות. בין השנים 1974-1980 יצרה סדרה של תבליטים.
לאה ז"ל נפטרה בת 96 בשנת 2022. בחצר הבית בה מוצגת התערוכה מוצבים פסליה לצל הצמחייה ותמונות בני ברית ועבודות לאה מג'רו מינץ שלובים זה בה.
בתערוכת בני ברית מוצבים 24 כנים שעליהם לוחות מלאי תמונות מעולם בני ברית . כל כן מציג פרק אחר בעשייה של בני ברית לאורך השנים. אלה תמונות של אירועים, טקסים, ביקורי משלחות, בני נוער, טקסי זיכרון ופעילות חברתית.
הם נמצאים לצידם יש לוחות שמספרים על מוסדות שנבנו, דמויות מופת, מפעלי חסד ועל הדרך שבה הארגון השפיע על החברה הישראלית.
כשביקרתי במקום עם אנשי בני ברית שמענו את סיפורי התמונות מפי נירה פורת, והסתכלנו על לוחות התצוגה, והיה ברור שהמורשת לא נשארת רק בעבר וחייבים להציגה בהווה ובעתיד. היא ממשיכה דרך האנשים שפועלים היום, דרך התמונות, סיפורים ודרך מפגשים אנושיים.
ארגון בני ברית מזמין אתכם, צעירים ובוגרים מכל רחבי הארץ, לקחת חלק פעיל במורשת העשירה ובעתיד המשותף. הצטרפות לאחת מלשכות בני ברית הפועלות ברחבי המדינה היא הזדמנות להשפיע באופן ישיר על הקהילה, ליטול חלק בפרויקטים חברתיים חשובים, ליצור קשרים עם אנשים איכותיים ולהיות חלק מהארגון היהודי הוותיק. אם אתם מאמינים בערבות הדדית, בקידום העם היהודי ובבניין הארץ, מקומכם איתנו.
לפרטים נוספים ולהצטרפות, ניתן לפנות למטה בני ברית ישראל.
תערוכת "פותחים שער" היא תזכורת חשובה לכך שארגונים ומוסדות אינם רק שמות על נייר, אלא אנשים, חזון ומעשים. החיבור המחודש בין ארגון בני ברית לבית רוקח סוגר מעגל של עשייה ציונית, ומזמין את הקהל הרחב להכיר את השורשים העמוקים של החברה האזרחית בישראל, בדיוק במקום שבו הכל התחיל.
כתב וצילם ישראל פרקר מלשכת "מצאנו יין" בראשון לציון.
