יש ערבים שמסתיימים… ויש ערבים שנשארים בלב.
כך היה בערב חגיגת העשור של לשכת יהל – ערב שהצליח לשלב התרגשות, גאווה, נוסטלגיה, חברות ובעיקר תחושת בית.
כיבדה אותנו בנוכחותה שרה גליקסטר, יו"ר מועצת גוש דן.
את הטקס ניהלה מלכה סולומונוביץ, חברת לשכת יהל מזה כעשר שנים, וכיום יו"ר מועצת בני ברית ישראל. שרה בירכה את הלשכה והשביעה 16 חברים חדשים שהצטרפו למשפחת בני ברית.
במרכז הטקס עמדה הדלקת מנורת בני ברית – מנורה המסמלת את שבעת ערכי הארגון. בזה אחר זה עלו החברים והדליקו את נרות המנורה, ברגע מרגש שסימל את המחויבות לערכים המשותפים.
עם ענידת סמל בני ברית על דש החולצות הלבנות הורגשה תחילתה של דרך חדשה עבור כל אחד מהם – ורגע של גאווה עבור כולנו.
לאחר מכן נשא נשיא הלשכה, מנחם ריבל, ברכה חמה ומרגשת. בדבריו הזכיר בהערכה את נילי ואורי פרייז, ממקימי לשכת יהל, וכן העלה את זכרו של רפי, בעלה של חני, חבר הלשכה שהלך לעולמו. גדעון, גזבר הלשכה, הוביל אותנו בנאומו במסע נוסטלגי וסקר את עשר שנות פעילותה של יהל – עשור של עשייה, נתינה וחברות.
את חלקו הרשמי של הערב חתמנו בשירת ההמנון שתמיד מצליח לרגש, לאחד ולהזכיר לכולנו את משמעות השייכות למדינה שלנו.
לאחר ההתרגשות, הענקנו לכל משפחה את ספר המתכונים החגיגי של יהל, שהכינה מלכה במיוחד לרגל חגיגת העשור. הספר מאגד את המטעמים שליוו את מפגשי הלשכה לאורך השנים. זהו הרבה יותר מספר מתכונים; זהו אלבום של טעמים, זיכרונות ואנשים, תיעוד מרגש של עשור, של קהילה חמה ומיוחדת.
גם המתוק לא נפקד מהערב – יוני הפתיעה בעוגת יום הולדת מרהיבה ל גדעון, והלשכה העניקה לו עציץ שימשיך לפרוח, בדיוק כפי שגינתו תמיד פורחת. מזל טוב, גדעון!
את החגיגה המשכנו בהרצאה מעשירה על שירי שנות ה־60. הצלילים המוכרים החזירו אותנו לרגעים היפים של פעם, העלו חיוכים, זיכרונות, ולא מעט חברים מצאו את עצמם שרים, מוחאים כפיים ומרקדים במרכז החדר.
תודה גדולה למארחים היקרים, לאה ומנחם ריבל, על אירוח מושקע, נדיב ומלא אהבה. תודה לכל חברי הלשכה שהביאו ממטעמיהם המיוחדים והעשירו את שולחן החגיגה.
מי יתן ונזכה לעוד שנים רבות של עשייה, חברות אמיצה, נתינה ובריאות טובה.
אם כך נראה עשור אחד – אין ספק שיש למה לצפות גם בעשור הבא.
כתבה: מלכה סולומונוביץ
