המפגש הפעם, של לשכת נס, בביתם של מיכל ואירי, ביקש לתת ביטוי לקשר שלנו אל המקורות, וכרגיל להוסיף לקשר בין החברים ולחברותא המשותפת.
הפעם, בחלק העיוני-תרבותי של המפגש, נבחרה הרצאה שניסתה להבין את משמעות האהבה והארוטיקה בשיר השירים.
ומה למדנו? למדנו כי שיר השירים הוא ספר ייחודי בתנ״ך שבו שירי אהבה חושניים ופיוטיים בין איש ואישה, ללא אזכור מפורש של אלוהים ולו פעם אחת.
למדנו כי הכללתו בקנון – רשימת הספרים שנקבעו ככתבי הקודש המחייבים – עוררה ויכוח כבר בעת העתיקה, וכי קבלתו התאפשרה בזכות הקריאה האלגורית של חז״ל, שראו בו משל לאהבה שבין ה׳ לעם ישראל, ולא בין אנשים.
ובשונה מרוב ספרי התנ״ך העוסקים בחוק, היסטוריה ונבואה, שיר השירים מתמקד ברגש, בתשוקה ובקול האישי, ומעניק מקום מרכזי גם לקולה של האישה.
ואולי זה מה שנשאר איתנו בסוף: החיים עצמם מלמדים שגם מעבר לפרשנויות, אהבה הדדית, חופשית ושוויונית תמיד מוסיפה טעם, עומק ומשמעות לחיים.
תודה למיכל ואירי על האירוח הנפלא, ולחברים על הסבלנות והפתיחות, במיוחד במפגש הזה.
כמו בשיר השירים – גם אצלנו, המפגש בין אנשים הוא לב העניין.
כתבה: מלכה סולומונוביץ- נשיאת לשכת נס
17.1.26
