לב רחב מעבר לגבול:המבצע של "בני ברית" למען הלוחמים

מה שולחים ללוחמים?

הציוד נאסף בביתה של מרי, שהפך למרכז לוגיסטי של חסד:

* פינוקים מהבית: שתייה קלה, ממתקים ופיצוחים שחברי הלשכות קונים ומביאים מדי שבוע.

* ביגוד טרמי וחום: כפפות, גרביים, כירבוליות וכובעים שנסרגו באהבה על ידי סבתות מתנדבות.

* היגיינה ולינה: מוצרי טואלטיקה, מגבות, תחתונים, כריות ושמיכות חמות.

* תשתיות בשטח: פטריות חימום, מזגנים וכבלים מאריכים לשיפור התנאים במוצבים.

* הטעם של שבת: אוכל ביתי (לא בשרי) שמבושל ע"י החברים והחברות ומגיע בכל יום ראשון היישר אל הלוחמים.

קשר אישי שנולד בתוך האש

הקשר התחיל בעזרת קבוצת דיירים ברמת אביב, כשמרי פרסמה שאילתא: מי מהחיילים זרוק לעזרה.

ואז פנו אליה מהחמ"ל של תושבת רמת אביב, עינת יהודה, וכך מרי הפכה למנהלת של החמ"ל והחיילים התחילו להגיע מעצמם.

וכך גם הגיעה מילואימניקית האחראית על 7 פלוגות בלבנון.

והיום הלוחמים כבר פונים ישירות אל מרי בשיחה טלפונית שהופכות לשיחות נפש ובוואטסאפ.

הם שולחים נציג לאסוף את הציוד, והכל עובר לידי הלוחמים.

סיפורים מהשטח שמרחיבים את הלב:

* המטבח המגויס:

בתחילת המלחמה, בעל מסעדה בדרום ת"א שגויס למילואים נתן להם את השף והמטבח שלו ללא עלות. וכולם התגייסו לקנות חומרי גלם ולבשל יחד.

* הספק ממעלות – מרחב עם הלב הרחב:

במעלות הם יצרו קשר עם מרחב. מרחב נותן לחיילים כל מה שהם מבקשים על סמך אישור טלפוני בלבד, מתוך אמון מלא.

הוא אפילו מפנק אותם על חשבונו, ומגייס משפחות דתיות ממעלות שמבשלות ושולחות לחיילים אוכל ביתי דרכו.

איך זה מגיע לחזית?

בין אם דרך שינוע צבאי שמגיע מהבית של מרי אל החזית ובין אם ע"י החברים הצעירים מלשכת "תקוות שלמה", שנוסעים לגבול בדרום וצפון ומוודאים ששום חבילה לא תישאר מאחור.

"​הכל בזכות הקשר האישי והמסירות של כל אחד ואחת מחברי הלשכה ובמיוחד בזכות יהודה בעלי, שמוכן לעשות הכל בשביל החיילים. הוא עצמו היה חייל בודד בגולני ומבין היטב את נפש הלוחמים," כך אומרת מרי

"אנחנו כאן כדי לוודא שכל חייל שנמצא שם בחוץ, ידע שיש מאחוריו משפחה גדולה שדואגת לו.""

כתבה: לאה פטרון