במוצאי שבת, 4.7.2026, התארחנו בביתם של פנינה וצדוק לוי בראשון לציון לערב תרבות מהנה ומעשיר.
לערב המפגש הוזמנה גלית גולוב, שהייתה בעברה מורה ורכזת לספרות, ושירתה כחיילת הוראה. כיום היא חברה בלשכת "מעגלים" של ארגון בני ברית. גלית מגדירה את עצמה כמספרת סיפורים, ומגישה את תכניה בדרך תיאטרלית, חווייתית ומשעשעת, בסגנון של מופע יחיד, תוך שיתוף פעיל של הקהל ויצירת אווירת אסקפיזם נעימה ומהנה.
גלית בחרה גלית לשתף אותנו בשני סיפורים המבוססים על יצירותיו של הסופר הצרפתי הנודע גי דה מופאסאן.
הסיפור הראשון – "המחרוזת"
הסיפור עוסק במתילד לואזל, אשתו של פקיד פשוט בפריז של המאה ה־19, החשה כי הגורל התאכזר אליה וכי נועדה לחיים טובים ועשירים יותר. באמצעות הסיפור הדגישה גלית כי האושר אינו תלוי ברכוש חומרי או בחפצי ערך, אלא ביכולת להעריך את הקיים, לשמוח במה שיש ולהכיר תודה גם על הדברים המובנים מאליהם. לעיתים, כאשר האדם עסוק ברדיפה אחר עושר, יוקרה ומעמד, הוא מחמיץ את הטוב שכבר קיים בחייו.
מוסר ההשכל של הסיפור הוא המחיר הכבד של הקנאה והרדיפה אחר מראית עין, לצד החשיבות של הסתפקות במועט, הכרת תודה ושביעות רצון מהקיים.
הסיפור השני – "מר יודע הכול"
בסיפור זה הכירה לנו גלית את מקס קלאדה, נוסע מוחצן, פטפטן ולעיתים אף מעורר אנטגוניזם, הנקלע במהלך הפלגה לוויכוח על מחרוזת פנינים. קלאדה, מומחה לפנינים, מבין מיד כי המחרוזת של גברת רמזי היא אמיתית ויקרת ערך, למרות שבעלה משוכנע שמדובר בחיקוי. כדי להגן על האישה, למנוע את חשיפת סודה ולשמור על שלמות נישואיה, הוא מעמיד פנים שטעה בהערכתו, מוותר על כספו ואף מסכים להצטייר כמי שאינו מבין בתחום מומחיותו. בכך הוא מגלה גדלות נפש, רגישות ואצילות יוצאת דופן.
מוסר ההשכל של הסיפור הוא שאין לשפוט אדם על פי הרושם הראשוני, מוצאו או התנהגותו החיצונית. דווקא מי שנראה בתחילה בלתי נסבל מתגלה ברגע האמת כאדם בעל יושרה, חמלה ואצילות. הסיפור מזכיר לנו את החשיבות שבמתן הזדמנות אמיתית לאנשים, לפני שממהרים להדביק להם תוויות.
האווירה לאורך כל הערב הייתה חמה, נעימה ומשפחתית. נהנינו מאוד מהדרך הייחודית שבה גלית סיפרה את הסיפורים, ומהמסרים הערכיים והאנושיים ששזרה בהם.
בסיום הערב סיפר נשיא הלשכה, דב בינר, על האירוע שהתקיים באודיטוריום ספיר בכפר סבא במסגרת הוועידה השנתית ה־98 של בני ברית, ושיתף אותנו באירועים המרכזיים שהתקיימו במהלך הוועידה.
שעיה סנפיר
