ביום חמישי ה 15.10.26 יצאנו חברי לשכת יהל ליום סיור מרגש וגדוש בירושלים. היום שילב בין זיכרון לאומי, היסטוריה שלטונית ומפגש חברתי מגבש. העצירה הראשונה בכניסה לירושלים הייתה אל מול האנדרטה המנציחה את תושבי ירושלים שנפלו במלחמה האחרונה. האנדרטה מרשימה, בבסיסה צורת מגן דוד ומקודקודו מתרוממים לוחות ברזל לעבר השמיים ומתלכדים יחד כאילו נושאים תפילה. נקודת פתיחה זו חיברה את כולנו באחת, לימים המורכבים שאנו עוברים ולמחיר הכבד ששילמו בני ובנות העיר.
משם המשכנן לביקור היסטורי ומרתק במוזיאון הכנסת השוכן בבית פרומין- המבנה ההיסטורי ששימש כמשכנה הראשון של כנסת ישראל.
בעודנו ממתינים לתחילת הביקור הרשמי במוזיאון, ניצלנו את הזמן להפוגה קלה וחברינו יוסי ונק הובילנו לסיור מזורז במדרחוב הסמוך, שריענן את האוירה והוסיף פן אישי ליום.
עם כניסתנו למוזיאון, נחשפנו לימיה הראשונים של הדמוקרטיה הישראלית, לדיונים הסוערים ולרגעים שעיצבו את פני המדינה. גם לתפריט חברי הכנסת במזנון התוודענו. במחצית השנייה של היום, שמנו פעמינו לעבר מתחם יד ושם לביקור שהותיר בכולנו רושם עמוק. התחלנו בביתן לתערוכות, בביקור בתערוכה החדשה והמטלטלת "זיכרון חי" המציגה מאות חפצים אישיים, יצירות אמנות ומסמכים נדירים מאוספי יד ושם. המפגש המשותף עם החפצים האישיים, העדויות הדוממות לחייהם של האנשים והקהילות שנגדעו, עורר בקרב חברי הלשכה התרגשות רבה ומחשבות על כוחו של הזיכרון. את יום הסיור המיוחד הזה חתמנו בבקעת הקהילות, שם חזינו בחזיון אור קולי מרשים ועוצמתי, המיצג משלב אור, צליל ואת הארכיטקטורה הייחודית של הבקעה, היווה סגירת מעגל ליום שכולו חיבור לעבר, להווה ולעתיד העם שלנו.
כתבה: מירי סנדרוביץ.
