לשכת המדע ערכה סיור בהיכל הזיכרון שבהר הרצל בבוקר 7 במאי 25 – אתר מרגש המנציח את כלל חללי מערכות ישראל מאז 1860, השנה בה החלו יהודים להתגורר מחוץ לחומות ירושלים.
הביקור החל בכניסה המסמלת קדושה וזיכרון – מזוזה ונר תמיד. בתוך ההיכל הוצג מיצג "נופי עקבותיהם", הממחיש את ריבוי המלחמות והמאבקים, תוך טשטוש רגעי של הפרטים כזיכרון אישי קולקטיבי.
מבנה ההיכל עשוי בצורת פעמון שמכניס אור טבעי מלמעלה, נתמך בלבני מתכת עשויות מסגסוגת של טנק המרכבה – טנק שהפך לזיכרון.
בין התחנות המרגשות:, אזור זכרון לחללים שנפטרו לאחר השירות עקב נכות או פציעה.
לאורך הקירות של המבנה המרכזי חקוקים שמות החיילים באופן שווה, ללא דרגות וללא שיוך דתי.
סיפורה של נטע המדריכה על החייל אורי גרבי, ספורטאי ומוזיקאי בנשמה שנהרג כלוחם גבעתי, ריגש את הנוכחים. בגיל 6 כתב סיפור מדע בדיוני שהפך לסמל, וכשלחם כתב לאהובתו שיר אהבה – חותם אישי לנצח.
ענת קורן קראה פרטים אישיים של החייל עמית ורול. סיפרתי על שמשון לרס, הילד המצטיין מביצרון שלמד בכיתתי ונהרג כטייס ב-1975.
הסיור נחתם בטקס אזכור שמות החיילים שנהרגו ביום הביקור, קריאת תהילים לזכרם על ידי שי אדרת, קריאת קדיש של בן שכול, מסדר חיילים ושירת התקווה.
הטקס צולם וישלח למשפחות השכולות.
רגע של זיכרון, משמעות וחיבור עמוק לנפשם של אלה שאינם איתנו עוד.
תודה לישראל גרנות על ארגון הסיור והתיאום במסעדה לארוחת הצהרים.
צילמה: איריס מוריץ
כתב: עזרא קורן
