שמי יורם לשם ואני חבר בלשכת נס, מועצה אזורית דרום.
בין יתר פעולות ההתנדבות שלי, אני מתנדב במסגרת "ידיד לחינוך".
מתנדבי "ידיד לחינוך" יוזמים ומארגנים את תחרויות האקתון אחת לשנה בעיר אחרת בשיתוף מחלקת החינוך העירייה ואשכול פיס שמארח אותה. בדרך כלל מתארגנות כ 10-20 קבוצות של 4-5 תלמידי חט"ב בעיר (תלוי בגודל העיר), ולכל קבוצה מתמנה מנטור מתנדב של עמותת "ידיד לחינוך".

"האקתון" זו תחרות בין קבוצות שמקבלות משימה מסוימת ואשר לה הן אמורות למצוא פתרון בפרק זמן קצר. ה'האקתון' נולד בסביבה של חברות היי-טק שמעודד את העובדים לחשיבה יצירתית ופריצת דרך בחדשנות. בסוף התהליך הקבוצות מציגות את הפתרון שלהן לחבר שופטים אשר בוחר את הזוכה שקיבל את הניקוד הכי גבוה על פי אמות מידה שמגדירים מראש. בחברות היי טק הצוותים מסגרים ל 24/7 ליום יומיים למציאת פתרון. כאן, עם תלמידים בתקופת הלימודים מוקצים 3 חודשים שבסופם כל קבוצה מציגה את הפתרון עם כל הנימוקים למה בחרו אותו. אמות המידה הן: חדשנות, ישימות ועבודת צוות. חבר שופטים בוחן את הפתרונות ובוחר 1-3 קבוצות זוכות.

אני רוצה לספר על קבוצה אותה הנחיתי בראשון לציון. זו הייתה קבוצה של 5 בנות מבית ספר דתי בעיר. כאשר קיבלתי את המשימה, הייתי מאד סקרן איך הדברים יתנהלו היות ואני לא מקורב לציבור הדתי ולא יודע איך מתנהל בית ספר כזה. כאשר הגעתי לשם, הצמידו לי מישהי בוגרת שהפגישה אותי עם הצוות. ושם ציפתה לי הפתעה נהדרת, הבנות היו סקרניות ללמוד ולדעת, השקיעו מאמצים לחקור ולגלות ואפילו גייסו בני משפחה לעזור. דבר נוסף שמאד עזר הייתה המעורבות והגיבוי המלא שקיבלתי מהמורה המלווה והמנהלת דבר מאד חשוב להצלחת התהליך.

הנושא איתו התלמידים היו צריכים להתמודד היה "שיפור איכות החיים". התחום הוא מאד רחב, לכן נדרש מהצוות לחפש מידע, לבחון ולהשוות, לשקול בין הרבה אפשרויות ולבסוף לבחור את הפתרון אותו הם יציגוה לחבר השופטים. השופטים מתחקרים את הצוות גם לגבי הפתרון וגם לגבי התהליך ובסופו של דבר בוחרים את הזוכים.

הפתרון שהקבוצה "שלי" הציעה היה "חברובוט".

הרעיון שלהן היה לבנות חברובוט שהוא למעשה מערכת מכנית שפועלת על פי תכנה ייעודית ועם AI ללמידה והתאמה לאורך זמן. בתחילת הדרך יוזן ה-חברובוט בנתונים של המבוגר הבודד המסוים, למשל: איזה תרופות הוא נוטל, מספרי טלפון של רופאים, קרובי משפחה, שירותי רווחה, וכו' ואז ה חברובוט  יבצע המון מטלות: להזכיר ליטול תרופות מתאימות ובזמן (כולל להגיש אותן), להציע האזנה לתכניות ברדיו או צפייה בטלוויזיה, להזכיר להתקשר לילדים/ חברים, להזכיר אירועים ביומן ועוד ועוד. ובנוסף, באמצעות הבינ"מ  (AI) יאסוף נתונים לגבי ההרגלים של המבוגר כמו סוגי מוסיקה או ערוצים בטלוויזיה, מתי הוא הולך לישון ומתי הוא קם, וכו', ואז תתבצע התאמה שוטפת של המכונה בהתאם. החברובוט יוכל לשפר באופן משמעותי את הבקרה על שלומו הפיסי של המבוגר הבודד, כמו למשל זיהוי חוסר תנועה מעל לפרק זמן סביר, זיהוי קול של נפילה וכו', ובמקרים אלה לבצע חיוג אוטומטי לקרובים או למוקד מוגדר מראש.
הבנות הכינו חומרים טובים להצגת הפתרון וגם ידעו להציג אותו מול קהל ולשופטים בצורה מאד טובה, שוטפת ובהירה.

הבנות עשו עבודה רבה ורצינית, הן קיימו מפגשים עם שירותי הרווחה בעירייה וכן ראיונות עם קרובי משפחה מבוגרים, ערכו, השוו, ושקלו ולבסוף הציגו פתרון יפה. מאד הערכתי את העובדה שהן בחרו להתייחס לפן מאד אנושי ומאד בעייתי של אוכלוסיית המבוגרים אשר לא מובלטים בכותרות אלא במקרי אסון, ואינם זוכים לקבל מענה מספק מהשירותים הקיימים היום. אם מתחשבים בעלייה מתמדת של תוחלת החיים, הבעיה רק תלך ותחריף בשנים הקרובות.

והנה קוריוז: מספר חודשים אחרי התחרות נתקלתי בכתבה בעיתון שסיפרה על מיזם אמיתי של חברה בארץ שמספקת מוצר דומה לחברובוט לשירותי הרווחה בקנדה. מה יותר טוב מאשר לגלות שקבוצה של בנות בחט"ב דתי בארץ חשבה על פתרון שמיושם הלכה למעשה בחיים עצמם!

יורם לשם