אחרי תקופה ארוכה שבה לא נפגשנו – זכינו אמש למפגש זום מרגש של לשכת נס.
המסך התמלא פנים אהובות, חיוכים, והרגשה עמוקה של משפחה אחת.
כל זוג שיתף את אשר עבר עליו בימי המלחמה – סיפורים קטנים וגדולים, שנרקמים יחד לתמונה אנושית של חיים בתוך מציאות מורכבת.
אריקה שיתפה על ההתמודדות היומיומית עם הירידה למקלט מקומה תשיעית, ועל ה"טריקים" שנלמדו עם הזמן כדי להספיק לרדת במעלית.
זהבה סיפרה על הנכדה שעברה להתגורר בממ"ד של סבתא – ואף זכינו לראות אותה, רגע של אור ותום.
אלי שיתף על הטיל שפגע בגן הילדים בראשון לציון, גן שבו למד נכדו בעבר – קרבה מצמררת למציאות.
מלכה סיפרה על הטיסה לילדים שככל הנראה לא תצא לפועל, ואלי הוסיף סיפור דומה על נסיעה מתוכננת למזרח לראות נכדים – שגם היא נותרת תלויה בין תקווה לאי-ודאות.
אילנה שיתפה כי החלה לשוב אט אט לפעילות, ואף השתתפה היום במקהלה – צליל ראשון של חזרה לשגרה.
ליאה דיברה על הנסיעות התכופות לתל אביב כדי להיות לצד הנכדים – כי הלב תמיד מוצא את הדרך.
יורם סיפר על הלינה בממ"ד ועל הפגיעה הסמוכה לביתם בנס ציונה – מציאות שנוגעת ממש עד סף הדלת.
ציפי סיפרה על המפגש עם הנכד החייל, כשנסעה לאסוף אותו מהרכבת ובדרך נשמעה אזעקה – רגע אחד שמכיל בתוכו דאגה, אהבה וגאווה.
ובתוך כל זה – סילבי, בקולה האופטימי, הבטיחה לנו שהשלום בדרך.
ואנחנו? בחרנו להאמין. קיבלנו את נבואתה בחיבוק גדול.
כי הרי אנחנו לשכת נס – ואנחנו מייחלים לנס.
את המפגש סיימנו בשיר "אין לי ארץ אחרת" – לא רק שיר, אלא תחושה משותפת: השלמה עם המציאות לצד כמיהה עמוקה לשמור עליה, כי זו הארץ שלנו, מקום מבטחנו.
וברקע – ידיעות על הסכם שאולי מתגבש. הלב נדרך.
אולי… באמת… הנס כבר מתחיל לקרות.
חג חירות שמח לכולם!
כתבה: מלכה סולומונוביץ- נשיאת לשכת נס
(23/3/2026)