התארחנו בביתה של חברתינו היקרה, רחל שלום, בראשון לציון.
היא ארחה אותנו מכל הלב
.
הבוקר נפגשנו סוף סוף, אחרי זמן רב.
הגעגועים, הרצון לשבת ביחד, עשו את שלהם.
התרגשנו מאוד שאפשר כבר להיפגש, לדבר, לשתף בכל מה שעברנו, וגם לאכול….
החברות הכינו, כמו תמיד,
מטעמים נהדרים.
…. וכך עשינו: לא הזמנו הרצאה או תוכנית חיצונית.
פשוט ישבנו ושיתפנו את כל מה שכל אחת למדה על עצמה בעיקבות המלחמה.
ביקשתי מכל חברה בלשכה, להתמקד בחוזקות האישיות, בדברים שלמדנו על עצמנו במהלך המלחמה.
כל אחת שיתפה, בסיכום קצר.
הייתה אווירה נהדרת, משוחררת ומפרגנת.
למדנו עוד משהו חשוב בפן האישיותי של כל אחת, במיוחד בנושא של התמודדות עם איומים וחרדות.
הקטע של הביחד המשפחתי, החברתי והשכונתי.
כל ירידה למקלט, כל ישיבה בממ״ד.
כל מי אירח והתארח: כל החיבורים המשפחתיים/ חברתיים שהתחזקו בעקבות המלחמה.
״קינחנו״ בשירה בציבור, שירים של עוזי חיטמן.
התמונות היפות שחברתינו האהובה, ביאנקה, צילמה, מדברות בעד עצמן
מחכות כבר למפגש הבא
כתבה: מבל ברוך
