בתאריך 16.6.2026, אחרי תקופה ארוכה ומורכבת של מלחמה שבה לא התאפשר לנו, חברי לשכת נס, להיפגש איתם, הגענו סוף סוף למפגש מחודש ומרגש עם החניכים הבוגרים בהוסטל לאוטיסטים. התרגשנו מהמפגש כי הם קיבלו את פנינו בשמחה אמיתית, טהורה וכזו שמבוטאת ללא שום מחסומים.
פתחנו את הפעילות עם הסיפור "ריב הצבעים בקלמר": סיפור על צבעים שונים שרבו ביניהם בתוך קלמר קטן, כשכל אחד בטוח שהוא החשוב והטוב ביותר. הירוק התגאה בצמיחה, הכחול בשקט של השמיים, הצהוב בחום של השמש, והאדום באומץ שבלב. רק כשהגיעה סערה בחוץ, הם הבינו שהם זקוקים זה לזה. כשהסערה חלפה, הילד לקח את כולם יחד וצייר קשת בענן מרהיבה.
בהשראת הסיפור, עברנו לחלק המעשי: החניכים הוזמנו לצייר יחד קשת משותפת. כל חניך בחר צבע, הוסיף אותו לקשת והסביר למה בחר בו ומה הוא מסמל עבורו.
שוחחנו יחד על מוסר ההשכל העמוק : כל אחד מאיתנו מיוחד ויש לו את "הצבע" שלו (התכונות, האופי והיופי הייחודיים לו), אבל הכוח האמיתי שלנו מתגלה כשאנחנו יחד, כקבוצה.
בתקופות סוערות, החיבור והעזרה ההדדית יוצרים משהו חזק ויפה, שאף אחד לא יכול ליצור לבד.
החניכים (בני 25 ומעלה) שיתפו פעולה בצורה מדהימה! כל אחד ואחת מהם התאמץ לתרום את חלקו למשימה הקבוצתית, וזה היה מרגש במיוחד לאור פערי התפקוד הגדולים ביניהם.
משם המשכנו לאנרגיות גבוהות עם משחקי כדור ומוזיקה, ואפילו זכינו לקטע נגינה מרגש על גיטרה מאחד החניכים המוכשרים. שילבנו גם חידונים ישראליים פשוטים ומזמינים, שנבחרו במיוחד כדי לייצר חוויית הצלחה, ביטחון וחיוך אצל כולם.
לקראת סיום, למרות שאנחנו מלווים אותם ומתנדבים שם כבר תקופה ארוכה, שאלו אותנו החניכים בסקרנות: "מה זה בעצם בני ברית?". הסברתי להם בפשטות שאנחנו קבוצות של אנשים שבוחרים להתאחד כדי להתנדב ולעשות טוב בקהילה תוך מתן דוגמאות להתנדבות המגוונת. הרגשתי גאווה שאנחנו חלק מעשייה שתורמת ומאירה כל כך. כמו שסיכם זאת אלי, חבר הלשכה שלנו, במשפט המדויק ביותר: "כשאני יוצא מהפעילות בהוסטל, אני מרגיש התרוממות רוח".
תודה למתנדבים בלשכת נס שבאו לעשות טוב! ❤️
כתבה: מלכה סולומונוביץ- נשיאת לשכת נס
