"מחברים לבבות"

כיו"ר בני ברית השרון, יצאתי יחד עם חברי המועצה לפעילות בחמ"ל העירוני של כפר סבא.

קיבלנו תדרוך מקצועי על התנהלות בעת חירום – התרעות, אזעקות ושימוש נכון במרחבים מוגנים – ומתוך תחושת שליחות יצאנו לרחובות העיר, לפגוש את התושבים, להסביר, לחזק ולחלק דגלי ישראל.
במהלך חלוקת הדגלים הבחנתי באישה שעמדה בצד, פניה עצובות וראשה שחוח. ניגשתי אליה וביקשתי בעדינות אם תסכים לצלם אותנו בפעילותנו. היא הסכימה, ולרגע עלה חיוך קטן ועצוב על פניה.
שאלתי אותה לשלומה, והיא השיבה בקול שקט: "אני עצובה… אחייני נהרג אתמול בלבנון."
ליבי התכווץ.
ואז הוסיפה ואמרה: "אבל כשאני רואה אתכם, את האכפתיות שלכם, אני שמחה שאני בת לעם הזה."
ברגע אחד התחדדה לי משמעות השליחות שלנו. בתוך הכאב הגדול, בתוך האובדן, יש גם חוטים של תקווה, של ערבות הדדית ושל רוח שמסרבת להישבר.
ברגעים כאלה אני יודעת – אנחנו כאן לא רק כדי לחלק דגלים, אלא כדי לחבר לבבות 💙

ברכה גולדנברג