בתאריך 12.08.26 קיימה לשכת עוגנים מפגש חודשי בביתם של שוש ומורגי ביבנה.
אחרי הארוחה ממיטב המאכלים שהחברים (החברות) הכינו, שמענו את הרצאתו של אל"מ גיא שלו (המכונה שלי) על תקיפת הכור הגרעיני בעיראק. אל"מ גיא שלו הוא מוותיקי ומבכירי הקצינים הטכניים בחיל האוויר, היה בין הראשונים שנשלחו לארה״ב לקלוט את מטוסי הפנטום והיה מפקד יחידת האחזקה האווירית המרכזית בתל-נוף.
בתקופה המדוברת שלי היה הקצין הטכני של טייסת 110 ברמת דוד, שבצעה את התקיפה יחד עם טייסת 117.
שלי התחיל את ההרצאה בסקירה על תהליכי היצור של דלק גרעיני, אורניום ופלוטוניום, ופצצות האטום הראשונות ותוצאות הטלתן על הירושימה ונגסקי ב-1945. מכאן ההרצאה המשיכה לניסיונות של עיראק ולהיכנס לעולם הגרעין. הכורים הראשונים בעירק היו של ברית המועצות, אך בגלל פיקוח סובייטי הדוק הם לא יכלו להוביל למסלול של נשק. ב-1974 הצרפתים חתמו על עסקה לאספקת שני כורים גרעיניים לעירק. הצרפתים כינו את הכור "אוסיראק", כמיזוג של המילה "אוסיריס" (דגם הכור הצרפתי, ששמו כשם אל המתים המצרי הקדום) והמילה "עיראק. העיראקים קראו לכורים "תמוז", בערבית חודש יולי, בו עלתה מפלגת הבעת' לשלטון בשנת 1968. ממוטות הדלק של הכור (שהצרפתים היו עתידים לספק) היה ניתן לייצר פלוטוניום, שיוכל לשמש ליצור פצצה גרעינית.
מאמצי סיכול העסקה נכשלו, גם מאמצים דיפלומטיים וגם מאמצי סיכול פיזיים בצרפת.
ב-1980 פורצת מלחמת איראן עיראק. איראן תוקפת את הכור בעזרת מטוסי F-4 אך התקיפה נכשלת, ולאחר מכן העירקים מתגברים את ההגנה האווירית בסוללות טילי קרקע אוויר מסוגים שונים וחומות הגנה פיזיות. במקביל בגזרה המצרית אנחנו אחרי חתימת הסכם השלום אך טרם פינוי סיני. בלבנון – פתח-לנד, ובסוריה משבר קידום הטילים.
למרות חילוקי דעות בצמרת, הממשלה מורה לצה"ל להכין תוכנית להשמדת הכור. בחיל האוויר יש פנטומים, שיכולים להגיע לעיראק רק בעזרת תדלוק אווירי, מה שמסבך את המבצע. בנס, מגיעים ה-F16 הראשונים שישראל מקבלת במקום איראן, לאחר המהפכה האסלאמית, ותכנון המבצע משתחרר מהצורך בתדלוק אווירי.
שלי סיפר על תכנון המבצע ע"י אביעם סלע, אז ראש מחלקת מבצעים. שיקולים מורכבים של כמות הדלק מול הטווח, הוספת בידונים (מכלי דלק נתיקים), בחירת סוגי החימוש והמרעומים, נתיב טיסה שיקטין את הסיכוי לגילוי, בחירת יום התקיפה (ראשון – הצוותים הצרפתיים לא בעבודה) ושעה אופטימלית, חיפוי אווירי, קשר וממסרים, תכנית חילוץ, כיצד יבוצעו יעפי התקיפה ועוד ועוד.
המבצע תוכנן להתבצע על ידי שתי רביעיות מטוסים (משתי טייסות – 110 ו-117), עם 2 פצצות 1 טון לכל מטוס, שיילוו על ידי 6 מטוסי ירוט (F15) ומטוסים נוספים מסוגים שונים לטובת קשר, בקרה, חילוץ ועוד.
המבצע תוכנן למועדים שונים בחודש מאי 1981 אך בוטל מספר פעמים ברגע האחרון מסיבות שונות. שלי סיפר לנו על העברת המטוסים מרמת דו לעציון, על ההיערכות להמראה, מטוסי הגיבוי, "התדלוק החם" שבוצע לפני ההמראה, ועל תקלות של הרגע האחרון עד להמראה.
ציטוט מוויקיפדיה: "המטוסים המריאו משדה התעופה עציון ביום ראשון, 7 ביוני 1981 (ערב חג השבועות) בשעה 16:00. הטיסה אל היעד נעשתה בדממת אלחוט, עם מכ"מים כבויים ובגובה נמוך של כ-300 רגל, כדי לחמוק מגילוי מכ"ם. הנתיב, שאורכו 1,100 קילומטרים, עבר בצפון ערב הסעודית מדרום לגבול ירדן"
כל המטוסים היגיעו ליעד מבלי שהתגלו ומבלי שהופעל נ"מ נגדם. הם הטילו את הפצצות כמתוכנן ובצעו תמרוני התחמקות מטילים. הפצצות חדרו את כיפת הכור וגרמו להרס רב.7 מתוך 8 פגעו בכור, וזוג הפצצות הנוסף פגע בבניין מנהלה קריטי סמוך. המטוסים חזרו לעציון בגובה רב ובטיסה מהירה שנמשכה כ-3 שעות. גם בדרך חזרה לא נורו אליהם טילים.
בעולם: גינוי כללי לישראל, כולל החלטה באו"ם. גם ארה"ב מגנה ומקפיאה משלוחי נשק בצורה זמנית. שנים אחרי כן שר ההגנה האמריקאי דיק צ'ייני שולח לשגריר ישראל בארצות הברית דוד עברי, שהיה מפקד חיל האוויר בזמן התקיפה, תמונת לוויין אמריקאי של הכור המופצץ ועליה כתב "בתודה ובהערכה, הקלתם על משימותינו בסופה במדבר".
לאחר ההרצאה חגגנו יום הולדת לזיווה ומזל טוב לנעמי על הנכדה החדשה. תודה לשוש ומורגי על האירוח, תודה לכל החברים שבאו והביאו דברי אוכל טעימים ותודה מיוחדת לאל"מ גיא שלו, שהרצאתו הייתה מרתקת, עוצרת נשימה ומלאה בפרטים מעניינים.
כתב: צבי כנעני
