"התנדבות למען כל החיילים/ות"

שמי משה קובר, בן 86, נשוי לחביבה מזה 65 שנים. שנינו חברים בלשכת "נחשון" של בני ברית במועצה האזורית חיפה.
ההתנדבות מלווה אותי מגיל 17 ועד היום – כדרך חיים.

לאחר הצטרפותנו לארגון בני ברית לפני כ־17 שנים, מילאתי במהלך השנים תפקידים שונים, ובהם כהונה כנשיא הלשכה במשך שמונה שנים ברציפות. במקביל, הצטרפנו להתנדבות בעמותת "יחד" למען החייל הבודד, שם שימשתי גם כחבר הנהלה.

כשבוע לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הצטרפנו לעמותת "אחים ואחיות – החמ״ל האזרחי" בצפון. מטרת החמ״ל היא לספק לחיילים ולחיילות מענה מהיר ומדויק לצרכיהם, וכן לסייע למפונים שלא קיבלו מענה מספק מהמדינה.
כל פעילות הארגון מבוססת על תרומות בלבד ועל עבודת מתנדבים ומתנדבות. אחת לחצי שנה, בממוצע, נאלץ המרלו״ג (המרכז הלוגיסטי) לעבור ממבנה אחד לאחר – בהתאם למבנה שנתרם ומתאים לשימושנו.

חלק ניכר מהציוד מיוצר במרלו״ג עצמו:
בקיץ – רשתות צל ופינות ישיבה.
בחורף – תנורי חימום לשטח (קמינים), העשויים מחביות של 200 ליטר, עם ארובה הבנויה מזווילים של פגזים ממוחזרים, פתח להכנסת עצים, תיבה עם גזרי עץ ומסור לפי הצורך. בנוסף מוקמות "סוכות חורף", עטופות כולן בברזנטים ומשטחי עץ, לשימוש נוח של החיילים.

שאר הציוד מגיע מתרומות ומטופל בידי כ־50 מתנדבים קבועים במרלו״ג, ובסיוע של כ־130 רכבים המשנעים ציוד מצפון רמת הגולן והגליל ועד לעוטף עזה.
המתנדבים במרלו״ג זוכים מדי יום לארוחת צהריים חמה, הודות לתורמים מתחלפים.

חלקי בפעילות הוא בחטיבת השינוע: שמירה על קשר עם הספקים ודאגה להעברת המזון למרלו״ג. במשך כשנה וחצי ביצעתי זאת בעצמי חמישה ימים בשבוע, וכיום אני מרכז את "צוות ההסעדה", הכולל משנעים קבועים נוספים.
בנוסף, בזמני הפנוי אני משנע מזון וציוד ליחידות קצה – ברמת הגולן, בגליל העליון, באזור הגדר הטובה, שער פטמה-מטולה.

התודות, החיבוקים וההערכה שאנו מקבלים מהיחידות אליהן אנו מגיעים – מרחיבים את הלב ומהווים עבורי זרז אמיתי להמשך העשייה וההתנדבות.

משה קובר