B’nai B’rith Israel

לשכת הגליל הגדולה מס' 14 | עמותה רשומה מס' 580003028

בני ברית ישראל

  • English
  • סיפור אישי ועוצמתי, מה המשמעות של נתינה וקבלה

    פרטים נוספים

    סיפור ההתנדבות: סיפור אישי של המתנדב בבני ברית

    שנים רבות אני מתנדבת במסגרת בני ברית במגוון רחב של מיזמים ופעילויות למען הזולת. לאורך הדרך זכיתי לראות אינספור חיוכים של אנשים שהרגישו כי מישהו רואה אותם, שמחות של מי שזוכה ליד מושטת, התרגשות של מי שקיבל תמיכה ברגעי משבר, בדידות או מצוקה. 

    אך תמיד אני בצד הנותן. עד שיום אחד מצאתי את עצמי בצדו האחר של המפגש האנושי –בצד המקבל.

    זה סיפור על תחושה שלא הכרתי קודם, הבנה מהי משמעותה של הנתינה עבור מי שזוכה לקבל ולכן חשוב לי להעביר אותה לחברי בבני ברית.

    הלכתי כרגיל לקניות בסופרמרקט רשת ויקטורי, בסיום איסוף המוצרים הלכתי לקופה ולפתע גיליתי כי טבעת היהלום אותה ענדתי אינה על אצבעי, כנראה החליקה ונפלה.  אבדה לי טבעת אותה קבלתי במתנה מגיסתי ז"ל טבעת בעלת ערך ריגשי רב . 

    היה לי קשר מיוחד עם גיסתי במשך שנים עזרתי וטיפלתי בה בכל פעם שהמחלה התפרצה ואנו אירחנו אותה בביתנו. טיפלתי בה באהבה רבה. היא הייתה אישה מיוחדת חברת נפש, הייתה לי כאחות. את המתנה הזו מצאתי רק שנה לאחר לכתה ממתינה לי במגרה. היא אמרה לי טרם מותה שרה, לפני שאת מוסרת חפצים שלי תבדקי היטב במגרות ובתיקים את תמצאי הפתעות וכך היה . 

    הנה לפתע אני מגלה שהטבעת הייחודית לי נעלמה . נכנסתי ללחץ עזבתי את עגלת הקניות ליד הקופה והתחלתי לסרוק את כל המדפים מהם לקחתי מוצרים ולא מצאתי דבר לבסוף רצתי למחלקת הירקות שם פגשתי את מנהל מחלקת הירקות האחראי על סידור מדפי הפירות והירקות נגשתי אליו וסיפרתי לו שאבדה לי טבעת שהיא מאוד חשובה לי. התחלנו לחפש ביחד בתוך ערמת תפוחי האדמה והבצלים ועוד לבסוף הרמתי ידיים וביקשתי ממנו שאם ימצא את האבדה יעדכן אותי. אך למרות זאת התעקשתי והחלטתי לחפש שוב במדפי הפירות. 

    כנראה דברתי לעצמי בקול רם ואמרתי: דבורה איפה הטבעת? איפה ספרי לי ? עמד לידי לקוח בסופר והוא שאל אותי מה קרה לך מדוע את מדברת לעצמך?  סיפרתי לו והוא מיד אמר תשכחי מהטבעת זה רק טבעת יהלום העיקר הבריאות אין סיכוי לא תמצאי אותה ושאל האם היא יקרה? הסברתי לו שאין לי מושג מה ערכה לא בדקתי, זו מתנה מגיסתי שנפטרה. 

    בעוד אנו מדברים ניגש אלי לפתע בריצה מנהל מחלקת הירקות  צועק בשמחה "מצאנו מצאנו". הייתי המומה. הוא הגיש לי את הטבעת בשמחה.
    שאלתי אותו איפה מצאת אותה? כאן לידך על הריצפה, העובד ההודי שעומד לידך ומסדר את המדפים מצא את הטבעת ונתן לי אותה! 

    הייתי אסירת תודה, חיבקתי אותו ושנינו התרגשנו מאוד. דבורה גיסתי ארגנה את החיפוש מלמעלה!!! 

    הלכתי למנהל הסניף לספר לו על המקרה לידע אותו עד כמה העובדים שלו אמינים. מנהל מחלקת הירקות אדם הגון, ישר וקשוב וכן העובד הזר ואני רוצה להעניק שי לעובדים. המנהל אמר מייד "גבירתי אנחנו ניתן להם שי ותעודת עובד מצטיין" מרוב התרגשות זלגו דמעות מעיני. כן, זה לא מובן מאילו היושרה ושיתוף הפעולה ריגשו והציפו אותי. 

    אנו חברי בני ברית ישראל נמצאים תמיד בצד הנותן והנה כאן אני בצד המקבל. ראיתי את מבטו של מנהל מחלקת הירקות מבט של אדם מאושר מבט מצועף ודומע.  

    מנהל הסניף צילם אותנו וביקש אישורי לפרסם את המקרה ברשת.  אני מרגישה צורך לתאר סיטואציה זו, אירוע ריגשי שאין לתארו במילים תחושת אושר עילאית סיפור על נתינה וקבלה והפעם מהצד המקבל.

    כן, יש אנשים ישרים בעולם. 

     

    שרה בגליקטר 

    יו"ר מועצה אזורית גוש דן

    תגובה אחת

    1. שרה יקרה
      דרך הסיפור שלך למדנו שוב עד כמה הנתינה חשובה ומה היא עושה לאחר.
      תודה על השיתוף!

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *