לפעמים ההתנדבות אינה רק נתינה; היא גם זכות להיות עד לרגעים שמחזקים את הלב.
שמי מלכה סולומונוביץ, נשיאת לשכת נס, יו"ר מועצת בני ברית ישראל.
השבוע זכיתי, יחד עם בעלי, להתנדב במכביה ה־22, חגיגה מרגשת של הספורט היהודי ושל העם היהודי כולו.
ביום הראשון הוצבנו במגרש הכדורסל 3X3. על הפרקט עלו בזה אחר זה שחקנים מישראל, גרמניה, אנגליה, קובה, מקסיקו, ארגנטינה ומדינות נוספות. כל קבוצה לבשה את צבעיה, כל קהל עודד בהתלהבות את נבחרתו, והתחרות הייתה אמיתית וספורטיבית.
אבל מן הצד נגלתה תמונה גדולה יותר.
מצאתי את עצמי חושבת שלא באמת חשוב מי יקלע את הסל האחרון. בכל משחק יש קבוצה מנצחת אחת, אבל במכביה כולנו מנצחים! לראות יהודים מכל קצות העולם נפגשים, מתחרים, צוחקים, מתחבקים ומרגישים בבית אחד. זו הייתה התשובה היפה ביותר לכל מי שמחפש את משמעותה של אחדות.
בהמשך היום עברנו למתחם כדוריד החופים, ושם זכינו להיות נוכחים במשחק מרגש שנערך לזכרו של גיא שמחי, שנפל ב־7 באוקטובר.
לרגע אחד נעצרה אווירת התחרות, ואת מקומה תפסו הזיכרון, הכאב והגאווה. נאמרו שם מילים שנגעו בכל אחד מאיתנו: גיא נלחם בחירוף נפש למען חבריו ולמען אנשים שאת חלקם כלל לא הכיר. את הרוח הזאת, הרוח היהודית, אי אפשר לנצח.
עמדתי שם והרגשתי כיצד הכול מתחבר: הספורט, ההתנדבות, הזיכרון והערבות ההדדית. באותו רגע הבנתי שהמכביה אינה רק חגיגה של הישגים ומדליות. היא גם חגיגה של רוח העם היהודי: רוח של נתינה, אומץ, אחריות איש לרעהו וערבות הדדית.
ביום השני שובצנו במתחם המשפחות, לצד המתקנים המתנפחים. היה עמוס, היה חם, והעבודה הייתה מאתגרת. אבל מולנו חלפו אינספור משפחות ישראליות, ילדים מחייכים, הורים מלווים ואווירה של חג. העייפות התחלפה שוב ושוב בתחושת סיפוק עמוקה.
ההתנדבות במסגרת בני ברית הייתה עבורי ביטוי חי לערכים שעליהם גדלנו ושאותם אנו מבקשים להנחיל: אחריות, נתינה, קהילה וערבות הדדית. גם כאשר התפקיד קטן לכאורה, בין אם הוא לכוון, להסביר, לסייע או פשוט להיות שם, הוא הופך לחלק מפסיפס גדול של עשייה.
חזרתי הביתה עייפה, אבל עם לב מלא.
יש התנדבויות שבהן אתה נותן מעצמך, ויש כאלה שגם מחזירות לך אמונה. המכביה ה־22 הייתה עבורי תזכורת לכך שלמרות כל השוני בינינו, יש משהו עמוק שמחבר אותנו: תחושת שייכות, גאווה יהודית, והידיעה שכאשר אנו פועלים יחד, כולנו מנצחים.
לפעמים די בחולצה של מתנדב כדי להרגיש חלק מנבחרת גדולה הרבה יותר: הנבחרת של עם אחד.